סקר טבע עירוני 2016

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

צמחים נדירים ו״אדומים״ באשדוד 3.2

מהו מין “אדום״ 3.2.1 מיני הצמחים ה״אדומים״ הם צמחים אשר הוגדרו על פי כמה קריטריונים כמיני הצמחים המצויים בסכנת ההכחדה מכלל 17.5%- מינים שהם כ 414 החמורה ביותר. רשימת המינים ה״אדומים״ הנכללים ב״ספר האדום״ של ישראל כוללת כבר נכחדו). הקריטריונים ששימשו להגדרת מין צמח כמין “אדום״ התבססו 36 מיני צמחי הבר הגדלים בה (מתוכם על נדירותו של הצמח; ההסתברות לאובדן בית גידולו; האנדמיות (הייחודיות לישראל); קצב ההכחדה; האטרקטיביות לקטיפה ולשימוש אנושי; האם האוכלוסייה בארץ היא קצה התפוצה העולמית (פריפריאליות). קריטריונים אלה ). ההגדרה “מין אדום״ 2010 , מבוטאים באופן מספרי ומשמשים גם ליצירת דירוג של מידת הסיכון לכל מין (פולק , האיגוד הבינלאומי לשימור הטבע, ומטרתה להצביע על סכנת ההכחדה המאיימת על המין. IUCN היא לפי הגדרות ה- המינים ה״אדומים״ באזור פלשת 3.2.2 95- שטח העיר אשדוד נמצא בגלילת (אזור) פלשת. בגלילת פלשת יש מספר גבוה במיוחד של מינים “אדומים״: כ (!) מכלל המינים ה״אדומים״ בישראל. ישנן רק שתי גלילות עם מספר מינים “אדומים״ גבוה יותר: 23% ,414 מתוך מינים. למספר המינים ה״אדומים״ הגבוה יש כמה סיבות: 98 – מינים, והגליל העליון 118 – השרון • גלילת פלשת עשירה בבתי גידול יחודיים ונדירים: בתי גידול חוליים – גבעות כורכר, קרקעות חול וחמרה, בתי-גידול לחים ואדמות סחף כבדות. • בבתי הגידול החוליים קיים אחוז גבוה יחסית של מינים אנדמיים (ייחודיים לתא שטח נתון), קריטריון המעלה את המספר האדום ובכך מעלה את מספר המינים האדומים. • זהו אזור מיושב ומופר מאוד – בתי הגידול הטבעיים נמצאים במגמה מתמדת של צמצום, הידרדרות וקיטוע, ורובם כבר אינם קיימים. • גם למינים שעדיין לא נמצאים בסכנת הכחדה נשקפת סכנה חמורה בעתיד עקב פעילות אדם אינטנסיבית. באופן כללי ניתן לומר שבתי הגידול הטבעיים האופיינים לפלשת הם בתי גידול שהולכים ונעלמים ואיתם החי והצומח האופייני להם. הקרקעות באשדוד 3.2.3 ). כל הקרקעות מייצגות 2 בתחום העיר מצויים ארבעה סוגי קרקעות: חולות, חמרה, כורכר וקרקעות סחף (מפה בתי גידול שנפגעו משמעותית כתוצאה מהפיתוח העירוני וההתיישבותי בישראל במאה השנים האחרונות (שמידע .)2011 , וחובריו • (קרקע סחף) באתרי הטבע בעיר מצומצם ונמצא בעיקר לאורך נחל לכיש. במרבית שטחים אלו שטח האלוביום יש עיבוד חקלאי פעיל, למעט רצועה צרה בגדות הנחל עצמו. • בתחום שיפוט העיר נמצאות בעיקר ב״משולש החקלאי״, ומעובדות רובן ככולן. לכן, למעשה, קרקעות החמרה כמעט ואין מערכות צומח על תשתית חמרה שאינן מופרות. עם זאת, ראוי לציין כי בצמוד לגבול שיפוט העיר, בקצה הדרומי-מזרחי של אתר הפסולת רתמים, קיים שטח חמרה טבעי ואיכותי, שהיקפו עשרות דונמים. • מייצגים את מצאי הקרקעות המשמעותי ביותר בעיר, וחלק ניכר מהם השתמרו במצבם הטבעי, כנראה חולות ה משום שזאת קרקע שאינה מתאימה לחקלאות. • ששרדו כטבעם (תל מור, אזור חוף הדייגים וצפונה). סלע כורכר בשטחים מצומצמים בעיר נמצאים מחשופי

55