סקר טבע עירוני 2016

סקר תשתיות טבע עירוני באשדוד

מיני צמחים פולשים באשדוד 3.3 מיני צמחים פולשים הם כיום אחד האיומים המרכזיים על בתי הגידול הטבעיים בישראל. מינים אלו נוטים ליצור עומדים גדולים וצפופים, הדוחקים את הצמחייה המקומית ומביאים בעקבות כך גם להיעלמות בעלי חיים מקומיים. האזורים הרגישים ביותר לחדירת מינים פולשים הם שטחים שעברו הפרה (עבודות עפר, כביש חדש, חקלאות, ריסוס וכד’). בעקבות ההפרה, חלק גדול מהצומח הטבעי נפגע או נעלם (בעיקר המינים המעוצים – עצים, שיחים ובני-שיח). המינים שמצליחים לתפוס את מקומם בצורה המהירה והיעילה ביותר הם אותם מינים פולשים, אשר להם כושר הפצה ונביטה טובים בשטחים מופרים. ללא ממשק אקטיבי לדילול והשמדת מינים אלו, לצומח המקומי יהיה קשה מאוד, אם בכלל, להתבסס מחדש בשטח. אשדוד היא עיר נמל העשירה במיוחד בקווי תשתיות. נתונים אלו הופכים אותה ליעד נוח למדי לחדירה ולהתבססות של מינים פולשים, סביב הנמל ולאורך קווי התשתית. לחלק מהמינים הפולשים, העיר עשויה להיות “התחנה הראשונה״ בישראל, דבר המחייב את מקבלי ההחלטות לעירנות מיוחדת. הבחנה בין צמח זר לפולש 3.3.1 צמח זר לישראל הוא צמח שנוכחותו בארץ היא תוצאה של התערבות אדם, בין אם מכוונת ובין אם לא. קיימים בארץ אלפי צמחים זרים – רובם משמשים לנוי ואינם חלק מרשימת הצמחים של ארץ ישראל. רק מעטים מהם, אלו אשר שנים לפחות, נכנסו לרשימת צמחי הבר של 10 יוצרים אוכלוסיות שמתחדשות ללא עזרת האדם לאורך תקופה של הארץ וזוכים להתייחסות בסקרים הבוטניים. ניתן לחלק צמחים אלו למינים “זרים״ ומינים “פולשים״ – המינים ה״זרים״ אמנם מתרבים ללא התערבות האדם, אך קצב התפשטותם נמוך והם אינם גורמים נזק או משנים את המערכת האקולוגית המקומית שבה הם נמצאים. לעומתם, המינים ה״פולשים״ מתפשטים בקצב מהיר ולמרחקים גדולים וגורמים נזקים, ולעתים אף משנים את המערכות האקולוגיות המקומיות בן הן נמצאים. ממצאי הסקר 3.3.2 להלן). חלק ממינים אלו כבר 3 מיני צמחים פולשים, ברמות פלישה שונות (ראו טבלה מספר 40 באשדוד ידועים כיום התפשטו בהיקף נרחב בתחום שיפוט היישוב, ואילו אחרים נמצאים עדיין בשלבים ראשוניים של פלישה, ובטיפול ממוקד ניתן לבלום את התפשטותם בתחום העירוני. מינים זרים – מיני צמחים שאינם מקומיים, שחלקם נשתלו באופן יזום בידי אדם וחלקם מתפשטים 28 בנוסף אותרו באופן עצמאי בגינון העירוני, אך לא חודרים לשטחים הטבעיים בצורה משמעותית ואינם גורמים נזקים לחברות הצומח המקומיות. שני מינים פולשים, המפורטים להלן, מחייבים התייחסות מיוחדת של מקבלי ההחלטות. זאת כיוון שהם מינים “משני סביבה״ הגדלים בצפיפות גבוהה ודוחקים מינים אחרים. באשדוד, מינים אלו מסוגלים להתבסס באזורים חוליים (המתאפיינים, לרוב, בתחרות מעטה באופן יחסי), ומעשירים את הקרקע בחומר אורגני הדוחק את הצמחייה המקומית ואת בעלי החיים. מינים אלו חודרים תחילה לבתי גידול מופרעים (במיוחד לשטחים שעברו כריית קרקע) אך מתפשטים גם לשטחים טבעיים ללא הפרעה. • – עץ אוסטרלי שנשתל בארץ בעיקר לצרכי ייצוב חולות, אך התפשט לבתי גידול רבים בישראל. שיטה כחלחלה • – עשבוני רב-שנתי מדרום ארה״ב שאוקלם בארץ בשנות השבעים של המאה העשרים (חוות טיונית החולות החולות בקריית חיים) והתפשט בקצב מואץ, בעיקר בחולות מישור החוף. לפי פרסומים חדשים, הטיונית עברה בארץ שינויים אבולוציוניים מהירים בהשוואה לאוכלוסיותיה בארץ המוצא, דבר המחריף את השפעתה על .) Sternberg, 2016( המערכות האקולוגיות הטבעיות בישראל

69