יוסף איתמר ברוכים

ז"ל סמל ראשון יוסף איתמר ברוכים

מהלך חייו: יוסף איתמר ברוכים היה לוחם ומפקד 101 בגדוד ב ח ט י ב ת הצנחנים. נולד 24.10.2002- ב למאיר ולאורלי. אח לענבל בת

הייתה התמדה, בחייו הקצרים למד איתמר שכדי להגשים את השאיפות שלך אתה צריך להתמיד וכך להצליח, הוא התמיד במה שאהב והתמקד בו, הוא יישם זאת בעצמו והפך ללוחם ומפקד מצטיין, ודרש גם מחייליו לעמוד בסטנדרט הגבוה ביותר ולהיות לוחמים מקצועיים וערכיים. כמפקד, איתמר הכיר את הבעיות האישיות של כל חייל, עזר לכל חייל שנתקל בקושי, גם על חשבון הזמן הפנוי שלו. השיר ״כוכב״ של אסף אמדורסקי היה אהוב מאוד על איתמר, השורה ״תן את ימיך כמו טבעת יהלום״ אפיינה אותו במיוחד, איתמר חי כל יום במלואו, הוא התנסה בכל הדברים שעניינו אותו ולא בזבז זמן על מה שלא, הוא היה בזוגיות מאושרת עם ליאור ירושלמי, היו לו חברים רבים, הוא טייל בכל רחבי הארץ וגם בעולם, חי על קצב מהיר, הוציא רישיון נהיגה ביום הראשון שהדבר התאפשר, הרבה ביציאה לבילויים, וקיבל משמעות גדולה מהשירות בצבא אותו אהב מאוד, כמובן שהיו לו אפילו תוכניות להמשך, איתמר רצה להמשיך ולהתפתח בתחום הכושר, ולבנות חדר כושר שיתאים לבעלי מוגבלויות. נסיבות מותו: פרצה מלחמת 2023 בשבעה באוקטובר חרבות ברזל, איתמר היה בבית של בת זוגתו ליאור בכפר סבא, זמן קצר לאחר שהתחילו האזעקות הוא התקשר לאחותו ענבל (שזו אני) וביקש ממנה לארגן את התיק הצבאי עם כל הציוד שיש לו, הוא חוזר הביתה ויוצר קשר עם המפקד שלו, לראות לאן צריך להגיע, עוד לפני שקוראים לו לחזור. איתמר בזמן הזה היה רב סמל פלוגתי בבא״ח צנחנים, יד ימינו של מפקד הפלוגה ואחראי איתו על פלוגת לוחמים בהכשרה. איתמר וחייליו הגיעו לעיר שדרות שם הוא נלחם במחבלים, הציל אזרחים שהיו נצורים בבתיהם, וכל זאת תוך כדי סיוע למפקד הפלוגה ווידוא שחייליו נלחמים ולא חסר להם דבר. ביום ראשון שמונה באוקטובר, כשנסע בין נקודות בהם חייליו היו ממוקמים, נפצע איתמר מפגיעת רקטה ששוגרה לשדרות. איתמר פונה לבית החולים ברזילי ושם נקבע מותו. אנחנו, המשפחה, מנציחים את איתמר כך שרוחו ודרכו ימשיכו בעולם הזה, גם כשהוא לא כאן.

.17 ולנדב בן 24 איתמר היה ילד שקיבל את מתנת הקסם. וכמאמר המשפט הוא אכן היה "יפה הבלורית והתואר", חכם, חייכן, בוגר, בעל חוש הומור ורגישות רבה לזולת. כשגדל, הראה עניין רב באומנויות, הוא צייר, למד בבית ספר למשחק, ניגן על גיטרה, מנדולינה ואפילו על טרומבון. בבית הספר התיכון בו למד, מקיף י״א, הוא הצטרף לתנועת הנוער מש״צים, בה היה חניך ומדריך והתחנך על אהבת הארץ. כנער, איתמר החל להתאמן בחדר כושר, הוא התמיד באימונים, אכל אוכל מזין, גדל וראה תוצאות והתאהב בתחום הכושר. הוא אף אימן חברים רבים שלו. מהר מאוד איתמר מחליט לתעל את היכולות הפיזיות שהוא בונה לעצמו לטובת המדינה ומחליט שהוא מתאמן להיות הלוחם הטוב ביותר שצה״ל יכול לקבל. הוא הצטרף לקבוצת כושר קרבי בה שאר החברים היו תלמידי כיתה י״ב כשהוא בכיתה י׳ בלבד, ומהגיל הצעיר הזה התחיל להתאמן בכל הכוח, באימונים מפרכים, בשעות הבוקר המוקדמות, עמד באתגרים מורכבים, דבר שתרם לבניית החוסן הנפשי שאפיין אותו. כשסיים את הלימודים בבית הספר, לפני הגיוס לצבא, הוא בחר להמשיך ולהתפתח בתחום הכושר ולמד בקורס מקצועי של מכון וינגייט שבסופו הוסמך כמדריך חדר כושר. איתמר לא התגייס ליחידה מובחרת כפי שרצה, אבל כן התקבל לחטיבת הצנחנים, ולאחר כמה ימים החליט – אם אני אהיה צנחן – אהיה הצנחן הטוב ביותר, כלוחם 2021 וכך היה. איתמר התגייס במרץ בחטיבת הצנחנים, בהמשך יצא לקורס מפקדים ושימש כמפקד כיתה, סמל מחלקה ורב סמל פלוגתי. אחת מהתכונות שאפיינו את איתמר

>> לדף ההנצחה המלא