מגזין ואקום – שנה לשבעה

אך במידה ויפסידו, עלולות ההשלכות להיות הרסניות. כל מה שיוכלו לחשוב עליו זה חוסר המזל שתפס אותם, העצבים שהביאה להם חברת ההשכרה והמלון ההוא שלא הסכים לתת החזר, אפילו לא חלקי. האנרגיה השלילית שתיווצר תושלך אחד כלפי השני, ומהר מאוד תהפוך למטחים של חיצי האשמות. יתכן שימים שלמים מהטיול יחלפו והמצב לא ישתפר, ואולי רק הצצה אל קובץ האקסל תזכיר להם שבקרוב הטיול יגמר וחבל לבזבז את הזמן על ריבים. הנפש תנסה להדחיק את הימים שבוזבזו להם אך האקסל תמיד יהיה שם להזכיר מה היה מתוכנן בלו׳׳ז. אני לא כופר בחשיבות התכנון והארגון, אבל ככל שמתכננים יותר מפורט את הזמן בעתיד, ככה מחסלים את הקסם של ההווה, התקריות הלא צפויות, המפגשים הספונטניים שמולידים חוויות שלא עלו בדמיון או המסעדות שנקלעתם אליהן ממש במקרה כי הייתם רעבים ויצא מהן ריח מטורף כשהלכתם ברחוב. וכמה שהאקסל יותר מלא במילים, והמחויבות אליו גדולה, ככה סוגרים יותר את התודעה ומחליפים את המציאות שרגילה להתרחש בארעיות, במציאות אלטרנטיבית המבוססת על ציפיות ועמודות. כל סוגי התכנון- מהכבדים לקלילים, צריכים לעמוד מול מבחן . מעבר E 27 המציאות שלא תמיד מתחשבת במה שכתוב במשבצת לזה, כשמשחררים את הציפיות והמחשבות על מה יהיה או אמור להיות- אפשר להתחיל להסתכל על מה שכבר קורה ברגע זה. לפני שנה, עבדתי בעבודה מסודרת בחברה גדולה ויציבה, בתפקיד מפתח שממנו קל להתבלט ולצמוח לשדרה ניהולית. השכר היה מעולה, התנאים מצוינים והעתיד מבטיח. אפילו האמנתי שאני אחד מהעדר. קיבלתי על עצמי את גזירת הגורל של מירוץ העכברים. אבל באותו יום ארור לפני שנה, התחילה שרשרת אירועים בלתי צפויים שלקחו אותי עד הקצה, ושם בקצה, החיים שלחו סטירה מתכתית חדה שתעיר אותי מהסיוט שהכנסתי את עצמי אליו בקובץ האקסל.