שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

חשובים מידי לכלל התושבים ושי תופי ציבור לקביעת אופן היישום של מדיניות מוכתבת. יודגש כי הרוב הדומיננטי של המשיבים ממוקם בשתי דרגות אחרונות אלה, לפחות רוב הזמן.

2.3. עמדות בנוגע ליתרונות ולחסרונות של הליכי השיתוף בקבלת החלטות

זהו נושא בעל חשיבות רבה לליבו של מחקר זה. כך, כי תובנותיו – לפחות באופן בו הן נתפסות בעיני ראשי הערים בישראל - יכולות לשפוך אור על סיכוייהם של הליכים לשיתוף הציבור במנהל הציבורי להתקיים או לא להתקיים וגם, כי הן יכולות לכוון את שיתופי הציבור לעבר קיומם של הליכים מהותיים או לעבר הליכים לכאורה בלבד. משום כך, יתוארו להלן היתרונות והחסרונות של השיטה, כפי שעלו מדבריהם של כלל המרואיינים, תוך התמקדות מפורטת בכל אחת מן הסיבות שנאמרו על ידם. תחילה לחסרונות – היכולים להוות אבן נגף ממשית עבור מקבלי ההחלטות ובייחוד לנבחרי הציבור המשתייכים לסקטור הפוליטי. במהלך הראיונות הוזכרו חסרונות לא מעטים לנושא שיתוף הציבור: חלקם תוך הסבר ממוקד וישיר לשאלה בעניין זה וחלקם האחר באופן עקיף. חלק מן המרואיינים רואים בהליכי השיתוף בזבוז של משאבי זמן וכסף. לדבריהם, מפגשי התושבים מחייבים היערכות מוקדמת של פקידי העירייה ונבחריה, הכנת מצגות לתצוגת הנושאים לעיני התושבים, היערכות לוגיסטית למפגשים עצמם, השקעה לא מבוטלת של זמן לניתוח ההצעות שהועלו ולעיתים גם זמן נוסף ועלויות נלוות לחזרה לתושבים להסבר על ההחלטות שנתקבלו. על מנת לחדד נקודה זו יובהר שכל הנשאלים הסכימו עם כך שהליכי השיתוף גוזלים זמן ולכן גם מאריכים פרויקטים. אולם, חלק מן הנשאלים לא ראה בכך בעיה אקוטית לעומת חלק אחר שראה בכך בעיה של ממש. לעניין העלויות הנלוות להליכי שיתוף התושבים, טענו ראשי הערים של הערים הגדולות יותר שהעלויות הנדרשות לכך הן זניחות ואילו ראשי הערים הפחות גדולות ראו בכך מעמסה תקציבית – לפחות על פי דבריהם. חיסרון אחר שעלה מן הראיונות טמון בקביעה על העדר "תרבות של שיתוף" בקרב תושבי הערים. אמנם לקביעה זו ובאופן נחרץ שותפים ראשי ערים בודדים בלבד, אך היא בכל זאת מצדיקה את ביאורה. בעצם, הם אומרים, אלה שהנושאים נוגעים להם ישירות לא מ גיעים למפגשי השיתוף. ספק בגלל שהם לא מאמינים שביכולתם להשפיע על החלטות עירוניות, ספק בגלל שהם לא מבינים בנושאים המועלים וספק בגלל העדרה של אותה התרבות הנטענת. לעומת זאת, על פי אותם דוברים, למפגשי התושבים מגיעים עסקנים, אינטרסנטים למיניהם ואפילו בעלי אג'נדה פוליטית המבקשים לעיתים להתנגח עם הנהגת העיר וזו כל מטרתם. משמע, ההצעות המועלות באותם המפגשים על ידי הנוכחים, אינן באות לשרת את האינטרסים של התושבים עליהם הנושא משפיע באופן ממשי, אלא אינטרסים אחרים. מרואיינים אחרים הסכימו שהמגיעים למפגשים אינם תמיד אלה שהם היו מצפים שיגיעו, אך רואים בכך בעיה משנית בלבד והסבירו שהם לוקחים עניין זה בחשבון בבואם לקבל החלטות. לעניין זה התבטא אחד המשיבים:

124