שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

אם משקללים את היתרונות ואת החסרונות של השיטה רואים בצורה די ברורה כי החסרונות )השתתפות דל ה של תושבים במפגשים; הצורך בתקציבים ובזמן ביצוע; השפעה אפשרית של קבוצות אינטרס; הקושי לרצות את כולם( הינם ברובם בעייתיים מבחינה מערכתית ורק אחד מהם בעייתי בעיקר עבור הדרג הנבחר – הקושי לרצות את כולם. מנגד, בצד היתרונות של השיטה )חלוקה צודקת יותר של המשאבי ם והקטנת פערים בחברה; הגברת ההשתתפות הפוליטית; הגברת השקיפות העירונית; החלשת התנגדויות להחלטות שנתקבלו; היותם של ההליכים חשובים גם לפוליטיקאים( רובם ככולם נראים כתורמים לדרג הפוליטי בדרך ישרה או עקיפה, באופן אישי. לכן ועל סמך האמור וגם בהישען על דבריהם של ראשי העיריות בראיונות שקוימו על פי האמור, אפשר היה לסכם כאן את התשובה לשאלה שבראשית חלק זה של הדיון בכך שהיתרונות עולים על החסרונות, אבל שלוש סיבות נוספות יכולות לתת חיזוק למ ענה: ) 1 ( הליכים לשיתוף הציבור כבר הפכו למקובלים בארץ ובעולם; ) 2 ( התחזקותה של התקשורת והרשתות החברתיות ) 3 ( שינויים בדעת הקהל. הליכים לשיתוף הציבור כבר הפכו כמעט לנורמה בעולם המערבי בעשור האחרון, כפי שהוסבר בפרק סקירת הספרות. המצב בישראל אף כי הוא רחוק מכך, מציג כתובנות ממחקר זה תמונה די ברורה לפיה השלטון המקומי מקיים הליכי שיתוף בישראל בשנים האחרונות. אף ש טיבם של הליכים אלה יידון במסגרת התשובה לשאלה הבאה של פרק זה, המגמה כבר ברורה: הליכים לשיתוף הציבור מתקיימים בקצב הולך וגובר ברוב הישובים בארץ. עובדה זו, א ם אינה מסוגלת לענות על השאלה מדוע לשתף את התושבים, יכולה לפחות להשיב לשאלה מדוע לא לשתף אותם. והתשובה תהיה מן הסתם שעל מנת להפסיק הליכים שיצאו לדרך ושסיפקו תוצאות חיוביות לפחות במקרים רבים על פי התובנות של מחקר זה, יש צורך בנימוק משכנע מאוד שספק אם קיים בנ נושא אחר קשור להתפתחותה והעצמתה של תקשורת ההמונים החוקרת, חושפת ו מ גיבה על החלטות שלטוניות באופן מאסיבי בשנים האחרונות. האמור תקף גם במישור המקומי בו העיתונות, אתרי אינטרנט חדשותיים ורשתות רדיו מקומיות משפיעים רבות על דעת הקהל. לאלה ניתן להוסיף את הרש תות החברתיות המאפשרות את תגובתם של התושבים במגוון רחב של גילאים להגיב על הנעשה ביישובם. רשתות אלה הביאו להגברת השקיפות השלטונית באין ברירה. הרוב המוחלט של הרשויות המקומיות בישראל מנהלות אתרי אינטרנט עצמאיים וחלקן הגדול מנהלות גם דפים עצמאיים ברשתות חברתיות על מנת לעמוד בקשר עם הציבור ובעיקר על מנת ליידע אותו באשר לפעילויות השוטפות. הנה כי כן, גם הרשתות החברתיות המאפשרות כיום לכל אדם לקבל מסרים ולהגיב עליהם באופן מידי באמצעות הטלפונים החכמים שהפכו לאמצעי תקשורת חופשית לכל דבר ועניין. לכן ובעוד תקשורת ההמונים מקשה יותר על מניפולציות שלטוניות אפשריות והתושבים הופכים למעורבים יותר בנעשה מצד השלטון, שיתוף התושבים בקבלת החלטות עבורם, נראה פשוט כהכרחי. בנקודה זו יובהר שהשימוש ברשתות חברתיות אינו תחליף לקיומם של הליכי שיתוף קונבנציונאליים, גם אם לעיתים יש שחוש בים כך. בעיקר משום העובדה שהערות, תגובות והצעות המועלות בהן נעדרות דיון מסודר ומנוהל וגם, כי נכון יהיה לראות תמונה בה היתרונות של השיטה עולים על החסרונות האפשריים בה.

– איתם

מצא.

למענם

212