שיתוף הציבור בשלטון המקומי בישראל

ברשתות החברתיות נכון לימי עריכת מחקר זה, יכולים גם מתחזים למיניהם – מן היישוב הרלוונטי ומחוצה לו – לנסות ולהשפיע תחת חזות של אדם אחר.

נושא אחרון לשאלה שבראש חלק ז ה של הדיון קשור לשינויים בדעת הקהל. בפרק סקירת הספרות הוצגו גישות תיאורטיות התומכות בבסיסו של מחקר זה. אחת מהן, המוכרת כמודל שיווי המשקל המעורער ואשר הוצגה על ידי באומגרטר וג'ונס, טוענת כי באופן השינויים בדעת הקהל במקרה זה הינם אלה המצפים למעורבות יתר בנעשה עבורם תוך הגברת השקיפות בכל הקשור לעשייה השלטונית. כפי שעלה מן הראיונות השונים שבוצעו למחקר זה, "דרישות מן השטח" מגיעות - בכמויות לא מבוטלות ובתקיפות לא מועטה לעיתים – גם מן הרשתות החבר תיות, מפניות תושבים בדרכים שונות וגם מן התקשורת. ראשי ערים למשל, נימקו בראיונותיהם בפרק הרלוונטי של מחקר זה את הירתמותם לקיום הליכים לשיתוף הציבור, כך: "אנו פוגשים חדשות לבקרים תושבים מן העיר ומקשיבים לדבריהם ואנו בקשר רציף עם התושבים באמצעות הרשתות החברתי ות" . בכך ניתן לראות שהשיתוף מתפתח כמענה שלטוני שנועד להתמודד עם לחצים מצטברים ומערערים מן השטח. גם גישת המערכות של דייוויד איסטון כפי שפורטה בפרק הראשון , עוסקת בתחום קרוב וניתן לראות גם בה הקשר לדעת הקהל. גישת המערכות רואה את החיים הפוליטיים כמערכת מורכבת של תהליכים באמצעותם נהפכים סוגים מסוימים של תשומות לסוג של תפוקות המהוות מדיניות מוסמכת והחלטות מוסמכות. התשומות הן כתביעות של החברה כלפי המערכת או כתמיכות בה. המערכת מחפשת באופן מתמיד את האיזון - בין התמיכות והתביעות - שיבטיח לה את המשך קיומה ללא הפרעות ו ללא כשלים. התביעות מהמערכת הפוליטית יכולות להיות לסיוע כספי, לשירותים שונים, לאכיפת עקרונות מוסר מסוימים ואפילו להכרה סמלית. התביעות מניעות את הפוליטיקה, העושה להפיכתן לתשומות מדיניות מוסמכות. על פי הגישה, המערכות שואפות ופועלות לאיזון. יחד עם זה, נן הן אי אם ות מצליח לאזן את ההפרעות במידה מספקת, ה ן ות עלול להגיע למצב של לחץ ואף לקר יסה, בעת שדעת הקהל תהפוך אותן ללא לגיטימיות . על מנת לחמוק מקריסה אפשרית שכזו, על פי התפיסה, אמורים מקבלי ההחלטות להגיב לתביעות המגיעות מן השטח המתורגמות ללחץ. עניין זה מצדיק – על פי הנחת היסוד שמאחורי מחקר זה – את לאור האמור וכמענה לשאלה הראשונה בדיון זה, נראה כי סביר ואף חשוב לשתף את התושבים בקבלת החלטות שלטוניות. על אף החסרונות האפשריים בקיומם של הליכים לשיתוף התושבים , בהם הקושי בהבאת תושבים רבים למפגשי השיתוף, השקעות משאבים של כסף וזמן, החשש מהשפעות בדיונים של בעלי אינטרסים זרים והקושי לרצות את כלל הדעות – הוצגו היתרונות הרבים של הנושא. אלה כוללים את האפשרויות לחלוקה צודקת יותר ולהקטנת הפערים בחברה, את ה גדלת ההשתתפות הפוליטית, את הגברת השקיפות המקומית, את החלשת ההתנגדויות להחלטות המתקבלות ואת חשיבותם של הליכי השיתוף גם לדרג הפוליטי. הוסק מכך שהיתרונות עולים על החסרונות וגם, שגישות ותיאוריות מקובלות במדע המדינה ובמנהל הציבורי תומכות, כל אחת בדרכה היא, בעצם רעיון השיתוף כמהלך היכול להיטיב עם הרשויות המקומיות. ממסדית יכולה להיקטע ולהשתנות עת יחולו עתבד שינויים . קהל שיתופם של התושבים בקבלת החלטות היכול למנוע משברים ולחצים כפי שכבר הוסבר.

מדיניות

כללי

לפחות

213