שפרה נוי ויוסף גרוס

ז"ל יוסף (יוסיניו) גרוס

נסיבות מותו: פרצו מחבלים לקיבוץ ניר עוז במטרה 7.10- ביום שבת בבוקר ה לרצוח, לבזוז ולחטוף אזרחים. בשעה שבע בבוקר לאחר האזעקות הראשונות, שמע יוסיניו ליד חלונו צעקות בערבית וראה קליעים שנורו על דלת הכניסה אשר נחסמה בעקבות כך. בשעות הבוקר של אותו היום יוסיניו דיבר עם ילדיו, אחותו וחברו וסיפר להם על המתרחש בקיבוץ., באותו הזמן הוא עדיין לא הבין את חומרת המצב ואת כמויות המחבלים שנמצאים בקיבוץ. הוא ישב במרפסת והסתובב בשבילי ביתו. בשלב מסויים עדכן את משפחתו כי כיתת הכוננות השתלטה

על המצב. בבוקר, שלח יוסיניו את הודעתו האחרונה בקבוצת הוואטסאפ 10 בסביבות השעה קיבלה בתו הודעה מבת זוגתו ששהתה 10:13 המשפחתית כי הוא נכנס לממ"ד. בשעה עימו בממ"ד: "הרגו את אבא שלך". בעת ההתכתבות ביניהן כתבה בת זוגתו שהמחבלים פתחו את דלת הממ"ד ויוסיניו קפץ עליהם על מנת להגן עליה והמחבלים ירו בו מטווח אפס. למרות ניסיונו להגן עליה גם היא נרצחה לאחר מכן. ביום המחרת, כאשר נכנס הצבא אל הקיבוץ, התגלה לעיניהם החורבן העצום של המקום. באותו היום עברו חיילים ומספר חברי קיבוץ בין הבתים וראו את יוסיניו בביתו מחוץ לממ"ד, ירוי. רק לאחר ארבע עשרה ימים קיבלה משפחתו הודעה רשמית על זיהוי ודאי של גופתו. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים וחמישה נכדים, אותם אהב אהבת נפש. בצוואתו, ביקש יוסיניו להיקבר במושב עין הבשור לצד אביו ואחיו הצעיר. משפחתו הייתה רוצה שייזכר כאופטימיסט חסר תקנה, אמיץ, איש ישר אשר המוטו של חייו היה "השקר הכי טוב הוא האמת". אדם בעל ערכים כמו אהבת ארץ ישראל, דאגה לזולת, אחדות ילדיו, רגיש לסביבתו, צנוע וקיבוצניק בכל רמ"ח אבריו.

>> לדף ההנצחה המלא